ARToday

בן שאול מציפה בעבודות את המתח בין קונפורמיזם לאינדיבידואליזם ובוחנת את מערכת היחסים הטעונה בין הפרט לקבוצה דרך תופעות של אלימות מינית ופשעי שנאה

התערוכה היא הזדמנות לרכוש אמנות מקומית ולתמוך בבניית חברה דמוקרטית, צודקת, פתוחה, רב-תרבותית, מכבדת ושוויונית

זהבי עושה שימוש חזרתי בצורה פשוטה וממקד את הצפייה בסדר ובארגון של הצורות המופיעות. במובן זה, הסדר והארגון הופכים למטרה, בעוד שהצורה עצמה הופכת לאמצעי. דר' נעה מורדוך-סימונסון מסקרת ומבקרת בתערוכה 'הזרקת דיו'

גילי סיטון פגשה אותה בתערוכה הקבוצתית 'וחוזר חלילה' לשיחה על ממשקים בין תרבויות, השקפה אדריכלית עכשווית, וחומרים זולים עם פוטנציאל מיחזורי.

מגיש.ת ההצעה הזוכה תקבל פרס כספי של 40,000 ₪, ומגישי.ות שתי ההצעות המובילות הנוספות שלא זכו – יקבלו פרס עידוד של 20,000 ₪

תערוכת היחידה "שורש הבנה" של תרזה חורין קרגולה מרמזת הן על ממד פלסטי והן על ממד מנטלי שממנו צומחת ההבנה. העבודות אינן מחקות ביולוגיה קיימת אלא מציעות פנטזיה חזותית פרטיקולרית שאוחזת בפוטנציאל לחיים, תנועה והשתנות

ד"ר קציעה עלון כותבת על תערוכת היחידה של חן שיש "תאווה לעיניים" שמוצגת בימים אלו במוזיאון הנגב לאמנות

"הריני לבנטינית טיפוסית, במובן זה שאני מעריכה במידה שווה מה שקיבלתי ממוצאי המזרחי ומה שהוא נחלתי בתרבות המערבית. הפריה הדדית זו, "לבנטיניזציה"- אני רואה בה העשרה ולא דילדול". ד"ר ליאת ארלט סידס כותבת על דימוי העורב הלבן בעבודותיה של לירון חנה אוחיון דרך התאוריות של ז׳קלין כהנוב, פרנץ פנון וויקי שירן

אדמס מבקשת לעמת בין כניסה ליציאה, בין פנים לחוץ, בין אור לצל. כשהמוכר מתרחק לעבר המופשט, אפשר גם להבין את התבנית הארכיטקטונית כשיקוף של מצב תודעתי

התערוכות בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון מבקשות להרים את המבט הממוקד בהווה
המתמשך והסוער, ולהפנותו למרחבים אחרים

הקרן על שם רות מרקוס נוסדה למען קידום חקר וקידום אמנות נשים ומגדר בישראל. בימים אלו ראה אור קול קורא ראשון להענקת פרס שנתי על שם רותי חינסקי-אמיתי ז"ל בגובה 5,000 ₪